מתישהו בילדות, למדנו לעשות את הצעדים הראשונים שלנו, לקחת את הכפית הראשונה , לקשור את שרוכי הנעליים בכוחות עצמנו, לכתוב את המילים הראשונות , להניע את הגדול הראשון שלנו... זה היה תענוג! תענוג ההבנה, השגת עצמאות, אוטונומיה!
בכל פעם שנפלנו, היכינו את הברכיים, שברנו את האופניים, רצנו למקורות, לאמא, לאבא, לסבתא, לסבא, לאח הגדול, למורה או למורה – "מעוררי רחמים", לקבל עזרה, ליטוף, להסביר שזה נורמלי ליפול ולעשות טעויות. ומשהו שם לא "עבד" - ההורים הסבירו "זו אשמתך", האח נתן מכה, המורים התעצבנו , מחוסר ההבנה של תלמידים רשלניים ...
ואז, או שהמנגנון של "הקורבן" הופעל - אף אחד לא צריך אותי, הכל רע, או המנגנון של "הגיבור" הופעל- אני יכול לעשות הכל בעצמי, וגם אעזור לאחרים. אולי כל העניין של "עוולות" כאלה בחיים הוא דווקא לעבור דרכם ל"גיבורים" שחושבים יותר על אחרים מאשר על עצמם, ולכן מובילים את האנושות לעתיד מזהיר. כי כשאנחנו חושבים רק על עצמנו, אנחנו לא יכולים לבוא לשום עתיד.
התבגרנו מזמן. כולנו שונים. מישהו נתקע במתחם הקורבנות, מישהו שיחק את הגבור . מישהו אחר היה הכל דבר נפלא בחיים, תמיכה, אהבה, ובן רגע גם הם גילו שההורים התומכים והאחים הגדולים, ואלה שנחשבו למורים ומחנכים, זקוקים גם הם לעזרה ותמיכה.
יחד עם זאת, אפילו הגיבור הכי הכי צריך לפחות פעם בשנה או פעם אחת בחיים להרגיש שיש מישהו לזרוק את עצמו על החזה שלו ולרחרח את האף שלו! להתלונן, לבקש עצה לא ביקורתית, פשוט לשפוך את נשמתך! רק להרגיש שיש כוח ותמיכה מאחוריך!
... לעתים קרובות קורה שהתשובה היא שתיקה. או "נפילה ".
או, "זו אשמתך". או פשוט "פנה מהשער". או ממש מאחורי הגב שלך, אלה שאתה סומך עליהם מנהלים משא ומתן עם האויבים שלך. כן, מה שניתן לבטא בשפה אנושית פשוטה "בגידה".
מבחינה רוחנית.
"כל החגים בישראל, הם לא רק תקופה בה נהנים, שמחים, חוגגים ואוכלים . זוהי אנרגיה מסוימת הפועלת במחזורים דרך כדור הארץ בכלל ודרך הארץ בפרט. והאנרגיה הזו היא סוג של משימה – למען העם, למען העם היהודי, למען כל אחד מאיתנו. מילוי משימה זו תלוי באיזה סוג של "מתאם" של אנרגיה רוחנית עומד האדם והאם הוא מסוגל להבין ולהרגיש באיזה כיוון ליישם אנרגיה זו.
למרבה הצער, אם לאדם יש "אלגוריתמי מידע" בלתי הולמים לאנרגיה זו (או במילים אחרות, אמונות שליליות, עמדות או מידע שלילי תת-מודע ו"סימנים שחורים " כמו עין הרע או מחסומים אנרגטיים אחרים), אזי, כאשר עוברים דרכם, האנרגיה "נתקעת", כמו מים בנהר כנגד סף או עץ שנפל, ויוצרת "סכר" או "שיטפון". וזה פוגע באדם , גורם למחלה או לאירוע שלילי. ואם כמה עשרות "סתימות" כאלה אצל אנשים שונים מהדהדים זה את זה, אז אסון טבע או אסון טכנוגני אלול להתרחש.
לכן, ליהודים יש מנהג לקרוא תפילות מתאימות, ליהנות ולשמוח בתקופות אלה . זהו "המתקת דינים". הזמן שבו זה היה מספיק להשתעשע, לחגוג ולקרוא תפילות, בלי להבין את המשמעות הגבוהה שלהן, חלף. ואנחנו עומדים בפני בחירה מודעת מאוד לחשוף את הפוטנציאל האנרגטי של תקופות אלה, כמו גם לתקן תהליכים שיכולים להשפיע על אחרים.
מה קורה בחג השבועות?
בתקופה זו, מל"ג בעומר ועד השבוע הראשון שלאחר חג השבועות, כל התוכניות הקשורות לכיעור "הגיס החמישי", ארסיות, מניפולטיביות היכן שאינך מצפה, סכין בגב וכל מה שעולה בקנה אחד עם בגידה, תככים מאחורי הקלעים בזירה החברתית העולמית ופרובוקציה והעמדת פנים מחריפות. קראתי לקבוצת התוכניות הזו "מאחורי הגב שלי". מכיוון שאויב פתוח נראה לעין, וניתן לתת לו דחייה ראויה. ועם תוכניות שפוגעות בך בגב ומחייכות בפרצוף, אתה לא יכול להילחם בחזרה. וגם להסתובב כל הזמן בתחושה שאתה הולך לקבל אגרוף מאחור - זה לא פיתרון.
מה עושים כשאנחנו מבינים שאלה שלא חשבנו עליהם בחיים עשויים להיות בעצם האויבים שלנו? ואפילו לא אויבים, אלא פשוט - "בצד שלהם", שיכול להפוך למוות האמיתי שלנו? כפי שהיה לפני שנתיים באותה תקופה בישראל, כאשר שכנינו שלפו בקבוקי תבערה וסכינים והלכו להרוג את בני ארצנו? ואחרים – שכנים קרובים שלווים לא פחות – נותנים להם להיכנס לבתים שלנו? והמשטרה, הממשלה וכו' לא היו הגב שלנו או ההגנה שלנו. והרביעי הפגין. ועכיו?...
תמיכה ברוצחים.
במילים אחרות, מה לעשות כאשר התחושה של "גב חשוף" מכסה כך שאתה רוצה להיכנס מתחת לכרית ולצעוק "אמא, תולידי אותי בחזרה! לעולם לא אוכל לבטוח שוב בעולם הזה ובאנשים האלה!"? אני חושב שאין אדם אחד שלא חווה בחייו אפילו לא בגידה, אלא תחושה זו של חוסר הגנה, חוסר אונים ו"גב חשוף".
מה עלינו לעשות?
לזכור מה שראו אבותינו בהר סיני.
ולחמש את עצמנו ב"גב" כזה שלא הורינו ולא המורים והמחנכים שלנו חלמו עליו, ובוודאי לא אלה שמאחוריהם עומד השטן עצמו עכשיו, ולא רק עכשיו.
מה זה חג השבועות?
«ביום השישי לחודש ת"ד תשע"ח מבריאת העולם (או 1312 לפנה"ס), גילה הקב"ה את עצמו לעם ישראל ונתן להם את התורה. לאירוע זה יש שני היבטים: 1. הבורא התגלה לכל בני ישראל בהר סיני 2. מתן התורה.
בזמן ההתגלות בסיני, כל היהודים, ללא יוצא מן הכלל, עמדו ברמה רוחנית גבוהה, נתן להם לראות את גילוי הקב"ה ש"אין עוד מלבדו", (דברים ד' 35). הבורא בפעם הראשונה בהיסטוריה הרים את הצעיף הסוגר אותו בפני בני האדם, ופקח את עצמו לעיניים אנושיות בצורה ברורה, עד ששום טיעון לא יכול לזעזע ידיעת אמת זו שהוטבעה לנצח בעם היהודי.
כדי להשיג מטרה זו, ניתנה ליצורים האנושיים הזדמנות לתפוס ולהרגיש את כוחו האינסופי של הקב"ה באופן גלוי, ברור ונגיש.
זיכרון האירוע הופך למורשת חיה של עם ישראל, המועברת מדור לדור. "כי", כותב רמב"ן בפירושו לתורה, "הקב"ה לא יעשה ניסים וסימנים לכל רשע או אתאיסט". "רק היזהרו ותדאגו מאוד לנפשכם", מזהירה התורה (דברים ד' 9) הוא אינו אומר , "מה ששמעו אוזניך" ( רק עשרת הדיברות), אלא, "מה שראו עיניך".
בנוסף, התגלותו של הבורא במתן התורה היא בעלת חשיבות מיוחדת לשמירה על האמונה בעולם העתיד.
במילים אחרות, בהיסטוריה של היהודים (כמו בהיסטוריה של כל עם) יש "נקודה" כזו כאשר נשמת העם נולדת. ליתר דיוק, כאשר מספר והנשמות המושלמות מגיע למספר ולרמה כזו של התפתחות, עד שהוא יכול להפוך יחד לנשמת העם. בלתי מעורער ובלתי ניתן לחלוקה, המאחסן בדנ"א הרוחני שלו את הקוד של העם כולו ואת העולם העתידי כולו.
נקודה שבה נשמותיהם של אבותיהם (המטריקס האלוהי שלהם) ונשמותיהם של צאצאים שיחיו בעתיד הבהיר נפגשים.
בהתגלות בהר סיני, נאמר כי נכחו 600,000 איש. זוהי "הליבה" של העם. והמספר הזה אינו מקרי.
למה?
לפי הקבלה, 600,000 הוא מספר הנשמות הבסיסיות של עם ישראל. ספר הזוהר מדגיש, שלא משנה כמה הקב"ה מעניש את ישראל, אין פחות מ-600,000 יהודים – אפילו לא אחד! יכול להיות שיש יותר מהמספר הזה. שאז כל נשמה מתוך ה-600,000 הנשמות מסוגלת להתחלק לעוד 600,000 "ניצוצות", וכל אחת מהן הופכת לנשמה יהודית נוספת במלוא מובן המילה.
600,000 הוא בסידור של "מספרים ראשוניים" - vav. תקשורת ישירה עם הקב"ה.
העולם שלנו כפול. ואנחנו עשויים להרגיש אהבה ואור עם כל תא בגופנו ובנפשנו.
חג השבועות הוא הזמן בו התוכניות הקשות ביותר הקשורות ליחסים בין אנשים באות לידי ביטוי, הן "אופקית" והן "אנכית", בהיררכיה. כאשר התחושה של "גב חשוף" ו"חוסר הגנה" יכולה להגיע לשיאה. ואיתם – הפחד- עבור עצמנו, עבור ילדינו שאנחנו לא תמיד הגנה אמינה להם, או שהם פשוט לא בקרבת מקום. עבור קרובי משפחה, יקיריהם, ואנשים אחרים.
חג השבועות הוא הזדמנות ייחודית להשיג את האתחול הרוחני החזק ביותר על ידי התחברות למטריקס רודה. לשורשיו. להרגיש קשר ישיר עם הדנ"א הרוחני של האומה כולה, עם מקורות המין שלנו.
הפעילו את תוכנה MAVR + OR (מכונת זמן פלוס תמיכה של אבותינו) והרגישו גב כזה שמעולם לא הרגשתם לפני כן! וגם – תחיו חיים, בריאים, משגשגים, ושלווים לביתכם ולמשפחתכם!
נ.ב. התוכנה מתאימה לכולם. על ידי הפעלת התוכנה אנו מפעילים את המטריצה ואת ההגנה לא רק מהשושלת אלא מכל הדורות מאז מתן תורה לעם היהודי. אפשרות הזאת נפתחת רק פעם בשנה - בין ל'ג בעומר לבין השבועות. וזה -עכשיו.
הורד כאן
https://disk.yandex.com/d/ylxhrNHx3VH8dw
התוכנית החינמית תקפה עד 13 ביוני 2024
עדיף להפעיל אותה במשך 14 יום לצורך תרפייה. או במידה וצורך - כאשר מרגישים את ה"גב חשוף". רלוונטי כטיפול רק עד 13 ביוני 2023.
מכברת התוכנה והמאמר – אולגה שניידרוב-דטין
תרגום המאמר - דפנה שרבת
מוסיקה – וויקטור בירקן